חוק המוסד ביטוח הלאומי מגדיר מהי תאונת עבודה.

ככלל, מדובר בתאונה שאירעה לעובד במהלך ועקב עבודתו.

תאונות עבודה מאפשרות לנפגע לקבל במקרים מסוימים, פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.

עם זאת, לנפגע שמורה הזכות לתבוע פיצויים גם ממי שגרם לתאונה, באופן ישיר או עקיף – המזיק.

בדרך כלל המזיק הינו המעביד, אשר עליו מוטלות חובות רבות שנועדו למנוע ככל האפשר את הסכנה של פגיעה בעובד.

הפרת חובות אלו, תגרור לרוב, חיוב המעביד בפיצוי.

כך למשל, במקרה שבו אדם נפגע בתאונת דרכים, במהלך עבודתו, הוא יקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח.

הגם שאדם יכול לקבל בתאונת עבודה, פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מהמזיק, חשוב לזכור כי לא מדובר בפיצוי כפול. הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, יקוזז בסופו של דבר מהפיצוי שלו זכאי העובד מהמזיק, ככל שהוא זכאי לו.

על מנת לקבל פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, חובה על הנפגע להגיש תביעה להכרה כנפגע עבודה. לאחר הגשת התביעה, יבדוק המוסד לביטוח לאומי האם אומנם אירעה פגיעה והאם היא מוגדרת כתאונת עבודה. במידה והתשובה לשתי השאלות חיובית, יוכר הנפגע ויקבל "אישור הכרה".

הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי מתחלק לשני שלבים –

השלב הראשון מכונה "דמי פגיעה", מטרתו לפצות את העובד שנפגע, בגין אובדן שכר שנגרם לו נוכח היעדרות מעבודה, בגין התאונה.

על מנת לקבל פיצוי כזה, על הנפגע להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור מרופא הקובע כי הנפגע אכן הומלץ לחופשת מחלה עקב פגיעה בעבודה. אישור זה נקרא: "תעודה לנפגע בעבודה".

כמו כן יידרש העובד להוכיח כי נעדר בפועל מעבודתו, בתקופת המחלה.

עובד שלא נעדר בפועל מעבודתו, לא זכאי לפיצוי בגין תקופה זו, גם אם יש בידיו אישור רפואי.

הפיצוי בגין דמי פגיעה, מוגבל לתקופה של 91 יום לכל היותר ממועד התאונה בגובה של 75% מהשכר שקיבל הנפגע לפני התאונה.

השלב השני הינו "ועדה רפואית" או "נכות". אדם הסבור כי בעקבות התאונה נשלל ממנו הכושר לעבוד, באופן חלקי או מלא, רשאי להגיש תביעה לנכות.

לאחר הגשת טופס תביעה בו על הנפגע לפרט את המגבלות שנגרמו לו בתאונה ולצרף חומר רפואי, יוזמן הנפגע לעמוד לבדיקת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

ועדה כזו מורכבת מרופא אחד או שניים, אשר תפקידם לבדוק את הנפגע, לעיין במסמכים הרפואיים ולקבוע האם נותרה לו נכות, בהתאם לרשימה הקבועה בתקנות המוסד לביטוח לאומי.

אנו מבחינים בין נכות זמנית לנכות צמיתה. נכות זמנית כשמה כן היא, מאחר ולא ניתן לקבוע כי המצב הרפואי יציב, נקבעת נכות זמנית ובסיומה מוזמן הנפגע לעמוד לבדיקה של ועדה רפואית נוספת.

נכות צמיתה תיקבע במקרה שבו תגיע הועדה הרפואית למסקנה כי המצב הרפואי יציב.

על החלטת הועדה הרפואית, ניתן להגיש ערר למוסד לביטוח לאומי תוך פרק זמן של שלושים יום. במידה והוגש ערר, יוזמן הנפגע לעמוד לבדיקת ועדה רפואית אחרת, המכונה ועדה רפואית לעררים ומונה שלושה רופאים בכירים יותר.

החלטת הועדה לעררים הינה סופית. עם זאת, במקרים מיוחדים הנוגעים לשאלות משפטיות בלבד, ניתן להגיש תוך 30 יום, ערעור לבית הדין לעבודה.